הליך הרישוי של תיק הבניה מרגע הגשתו לועדה ועד לרגע האישור הסופי (קבלת היתר בניה) הוא הליך ארוך, ובמקרים מסוימים נמשך יתר על המידה. על מנת להקל על מבקשי הבקשה ועורכי הבקשות להבין וללמוד את הדרישות והקריטריונים שנדרשים ע”י הועדה בכדי שהתהליך הנ”ל יעבור בצורה “חלקה” וללא מכשולים על מבקש ההיתר לבחור מתכנן מקצועי ולפעול בהתאם לשלבים הבאים.
• שלב 1 – קבלת מידע.
• שלב 2 – הכנת תיק בקשה להיתר.
• שלב 3 – שלבי הטיפול בבקשה (נספח מס’ 4).
• שלב 4 – אישורים נדרשים לאחר אישור בקשה/תנאים להוצאת היתר.
• שלב 5 – מתן היתר ותנאיו.
שלב 1
קבלת מידע
קבלת מידע תכנוני הדרוש לעניין היתר בניה שניתן בעקבות הגשת בקשה למהנדס הועדה. המידע כולל את תמצית הוראות התכנית החלה על המקום, כולל השטחים המותרים לבניה ע”פ התכנית המאושרת וכולל:
- קווי הבנין.
- שטחים עיקריים ושטחי שירות מותרים.
- הפקעות החלות על השטח.
- מספר הקומות, גובה וכדומה.
- כמו כן יימסר מידע לגבי תכניות הנמצאות בהליכי אישור או מידע שמגביל תכניות מאושרות.
* בדבר פירוט נושא המידע בצורה מפורטת יש לפנות לתקנות התכנון והבניה (מידע נדרש להיתר) התשנ”ב –1992.
לתשומת לבכם, מידע שניתן בעל פה אינו מחייב את הועדה.
שלב 2
הכנת תיק בקשה להיתר
א. תכנית הגשה
תכנית ההגשה תוכן על ידי אדריכל, מהנדס או הנדסאי רישוי או רשום לפי מהות הבקשה, התכנית תיערך בהתאם לחוק התכנון והבניה (נספח מס’ 1) ותוגש ב-6 עותקים (לפי הנחיית הועדה).
הבקשה להיתר הבניה תוגש כשהיא ערוכה וחתומה בחתימה מקורית (לא צילום של החתימה) של:
- מבקשי הבקשה.
- בעלי הזכויות בנכס.
- עורך/ת הבקשה הראשי (אדריכל/ית, מהנדס/ת, הנדסאי/ת רישוי או רשום).
- מהנדס/ת אחראי/ת לתכנון שלד הבניין (מהנדס בניין/ הנדסאי/ת בניין)
- אחראי/ת לביצוע השלד.
- האחראים לביקורת (אדריכל/ית, מהנדס/ת רישוי או רשום, הנדסאית כל אחד בתחומו). יש להקפיד על מילוי כל הפרטים: מספר ת.ז., מספר רישוי, כתובת, מספר טלפון, ופקס.
ב. הוכחת בעלות
על המבקש/ים להגיש מסמכים להוכחת זכותו/ם בנכס אשר יצורפו לתיק הבקשה כמפורט להלן:
1. נסח טאבו:
• נסח טאבו מקרקעין יכלול את כל שמות בעלי החלקה. הנסח יהיה מעודכן לתאריך הסמוך ככל האפשר למועד ההגשה. את הנסח ניתן להזמין בלשכת רישום המקרקעין.
• לגבי נכס שאינו רשום בספרי המקרקעין (אין טאבו) יש להמציא אישור מס רכוש.
• לגבי קרקע בבעלות מנהל מקרקעי ישראל (מ.מ.י) יש להגיש תכנית חתומה ע”י מ.מ.י בנוסף לנסח טאבו. (הסכם התקשרות עם המנהל).
2. בקשה להיתר על ידי תאגידים (חברות וכו’)
• במידה והמבקש או בעלי הקרקע הנם תאגיד, יש להגיש את הבקשה על ידי מיופה כוח מטעם התאגיד.
• יש להגיש ייפוי כוח מאושר בציון שם, תעודת זהות, כתובת, טלפון ופקס.
3. בקשה להיתר בנכס משותף.
• יש להמציא נסח רשום טאבו מרוכז של הנכס המשותף.
• יש להחתים את בעלי הזכות בנכס על גבי הבקשה להיתר (או על תשריט המדידה במידת הצורך).
• אם חלק מבעלי הזכויות לא חתמו הבקשה – על המבקש להגיש לועדה המקומית את פרטי הבעלים שלא חתמו. הרשימה תכלול שמות. כתובת ומספר טלפון. יש לפעול ע”פ תקנות התכנון והבניה (תקנה 2ב., 2ג). לאחר שהמבקש יצרף מספר עותקים מתוכנית ההגשה הם ישלחו על ידי הועדה המקומית על חשבון המבקש לכל אחד מבעלי הזכויות אשר לא חתם על הבקשה, לפני הדיון בבקשה להיתר בניה.
ג. מפה מצבית
לתיק הבקשה להיתר יש לצרף שני עותקים של מפה מצבית תקפה ומעודכנת לששת החודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה (נספח מס’ 2), חתומה על ידי מודד מוסמך (במקרים מסוימים יש לצרף גם תשריט לחלוקת קרקע, או איחוד וחלוקת קרקע מחדש).
שלב 3
שלבי הטיפול בבקשה (נספח מס’ 4)
א. בדיקה מוקדמת
לאחר הגשת הבקשה לועדה המקומית במספר העותקים שנקבע כולל הנספחים שצוינו לעיל, תיערך בדיקה ע”י הצוות הטכני אשר יבדוק אם הבקשה ערוכה בצורה נאותה ובהתאם לכללים המקובלים וברמה מקצועית הדרושה, כולל בדיקת הנספחים המצורפים, ולאחר מכן יידרש המבקש/ים לשלם כפיקדון 20% מסכום האגרה שנקבעה.
עם תשלום הפיקדון תועבר הבקשה למפקח הבניה בועדה, שייתן חוות דעת אם הבקשה שהוגשה מתאימה למציאות בשטח, וכל העובדות שצוינו בבקשה נכונות. עם קבלת חוות דעת של הפיקוח תועבר הבקשה לבדיקה טכנית בכדי שתהיה מוכנה לדיון בפני הועדה המקומית / או רשות הרישוי לקבלת החלטה בעניינה.
החלטת הועדה תהיה בדרך כלל אחת מאלה:
1. לאשר את הבקשה בתנאים.
2. לדחות את הבקשה.
ב. בקשה למתן הקלה או שימוש חורג
הועדה המקומית רשאית להתיר במקרים מסוימים שהוגדרו בחוק ובתקנות, סטייה מהוראות תכנית (הקלה או שימוש חורג).
יש לציין שבקשה להקלה/שימוש חורג כרוכה בתהליך ארוך ובעלות כספית, ומומלץ לשקול כדאיות הגשת בקשה להקלה / שימוש חורג והסיכויים לאישורה. שלב מוקדם למתן הקלה או שימוש חורג הוא הכנת נוסח פרסום.
* ההקלה או השימוש חורג יינתנו לתקופה מוגבלת מראש.
ג. הנחיות לפרסום בקשה להקלה ושימוש חורג.
- לאחר בדיקה ראשונית של הבקשה על ידי המחלקה הטכנית ובטרם דיון בבקשה יוכן נוסח פרסום חתום על ידי יושב ראש הועדה. נוסח הפרסום יפרט את מהות ההקלה או השימוש החורג המבוקשים.
- את ההודעות יש לפרסם ב- 3 עיתונים:
• שני עיתונים, אחד מהם בעל תפוצה ארצית כגון: ידיעות אחרונות, מעריב, הארץ.
• עיתון מקומי המופיע לפחות אחת לשבוע.
• במקום שבו האוכלוסייה הדוברת ערבית מהווה לפחות 10%: 1. עיתון נפוץ 2. עיתון בשפה ערבית 3. מקומון המבקש יעביר לוועדה את קטעי העיתונות ומועדי הפרסום.
* יש לציין שרשימת עיתונים הנפוצים עשויה להשתנות מידי פעם והיא תתפרסם ברשומות מידי שנה. - הועדה תשלח (על חשבון המבקש) את נוסח הפרסום לבעלים ולמחזיקים בקרקע או בבנין שלגביהם הוגשה הבקשה וכן לבעלים ולמחזיקים של קרקע או בנין גובלים וכן לבעלים ולמחזיקים אחרים אשר לדעת הועדה ייפגעו או עלולים להיפגע עקב אישור הבקשה (זהות הבעלים תקבע בדרך כלל לפי הרשום בנוסח הטאבו). כמו כן יש להציג את ההודעה במקום בולט בחזית הקרקע או הבניין נשוא הבקשה, וזאת במשך התקופה שנועדה להגשת התנגדויות. על המבקש להצהיר בפני הועדה כי מילא התחייבויותיו בעניין זה.
* אם הבקשה נוגעת לאתר שנכלל בתכנית מאושרת או מופקדת כאתר המיועד לשימור, תמסור הועדה לגופים הציבוריים והמקצועיים שאושרו ברשומות ע”י שר הפנים לפי סעיף (100)3 לחוק התכנון והבניה. - הועדה המקומית תאפשר להגיש התנגדות לבקשה להקלה/שימוש חורג בתוך 14 יום מהתאריך האחרון למשלוח ההודעות או הפרסום. במידה ותוגשנה התנגדויות, הן תצורפנה לבקשה לקראת הדיון בועדה המקומית. המבקש או המתנגד רשאים יהיו לערור בפני ועדת הערר על החלטת הועדה המקומית תוך 30 יום מיום קבלת החלטת הועדה המקומית. במקרה של הגשת ערר יעוכב הטיפול בתיק עד לקבלת ההחלטה בערר או עד המצאת צוו ע”י בית המשפט.
ד. טיפול בבקשה להיתר בנכס משותף אשר לא נחתמה על ידי כל השותפים בנכס.
במקרה של בקשה להיתר בנכס משותף, ואשר שותף אחד או יותר לא חתמו על הבקשה, תשלח הועדה המקומית על חשבון המבקש עותק מהבקשה בדואר רשום אל כל אחד מהבעלים המשותפים אשר לא חתם עליה. הועדה המקומית תאשר לשותפים פרק זמן להגיש התנגדות לבקשה בכתב, במידה ואחד השותפים או יותר הגישו התנגדות לבקשה, יצורפו ההתנגדויות לדיון בפני הוועדה המקומית. אם תדחה הועדה המקומית את ההתנגדות במלואה או בחלקה תודיע על כך למתנגד ותינתן לו ארכה של 30 ימים לפנות לוועדת ערר או לערכאות שיפוטיות, בתקופה זו לא יוצא היתר (הועדה המקומית תפעל בתהליך הנ”ל ע”פ תקנה 2ב, 2ג לתקנות התכנון והבניה).
ה. דיון בועדה המקומית לתכנון ובניה.
במידה והבקשה נערכה על פי החוק, וצורפו לה כל האישורים והחתימות הנדרשות ולאחר שעברה בדיקת הצוות הטכני וחוות דעת הפיקוח ונמצאה כשירה, היא תובא לדיון בישיבת הועדה המקומית הקרובה. אם אין מדובר בהקלה או בשימוש חורג תדון רשות הרישוי בבקשה תוך 60 יום מהגשת הבקשה. במקרים אחרים תדון הוועדה המקומית בבקשה תוך 90 יום.
ו. מתן החלטות הועדה בדבר אישור בקשה.
לאחר אישור הבקשה על ידי הועדה המקומית, או רשות הרישוי יקבל המבקש הודעה על החלטת הועדה ויהיה עליו להשלים את כל תנאי ההחלטה. לאחר השלמתם יש להמציא עותקים מתוקנים, בהם יכללו כל התיקונים וההתאמות שנדרשו על ידי הגורמים השונים בתהליך קבלת ההיתר. העותקים יהיו חתומים במקור (לא צילום חתימה) על ידי המבקש/ים, בעלי הזכות בנכס, עורכי בקשה, האחראי/ת לביצוע והאחראים לביקורת.
ז. מתן החלטת הועדה או רשות רישוי בדבר דחיית הבקשה.
במידה ודחתה הועדה המקומית או רשות הרישוי את הבקשה להיתר, יקבל המבקש הודעה מנומקת בדבר החלטת הועדה, במידה והמבקש רואה עצמו נפגע על ידי הדחייה, רשאי לערור בפני ועדת ערר המחוזית תוך 30 יום יום מיום קבלת ההחלטה.
לא יתקבלו עותקים מתוקנים בעט או בטיפקס וכן עותקים מודבקים.
שלב 4
אישורים נדרשים לאחר אישור בקשה/תנאים להוצאת היתר
א. בקשה הכוללת מרחב מוגן חדש.
בקשה להיתר בניה טעונה בדרך כלל אישור רשויות פקוד העורף למרחב המוגן. תכניות ההגשה יכללו תכנון מרחב מוגן בהתאם לתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים – בגרסתם האחרונה).
ב. בקשה לתוספת כאשר קיים מקלט או מרחב מוגן במבנה.
במקרה של תוספת בניה כאשר כבר קיים מקלט או מרחב מוגן במבנה, יש להגיש בקשה לפטור מבניית מקלט או מרחב מוגן לרשויות הג”א, הבקשה תוגש על גבי טפסים מתאימים אשר ניתן לקבלם בועדה.
מפקח הבניה של הועדה יערוך בדיקה במקום ויבדוק את תקניות המקלט או המרחב המוגן. יש לתאם מראש עם מפקח הועדה את מועד הביקור. במידה והמקלט / המרחב המוגן עונים לדרישות, תמליץ הועדה המקומית לרשויות פיקוד העורף להעניק פטור מבניית מקלט / מרחב מוגן, בכל מקרה הסמכות להחלטה בדבר נתונה בידי רשויות פיקוד העורף בלבד.
ג. התחייבות האחראי ליציבות המבנה (מתכנן שלד הבנין).
לכל בקשה להיתר יצורפו חישובים סטטיים והתחייבות של מתכנן שלד הבניין, גם לקירות תומכים או מסלעות יש להגיש חישובים סטטיים והתחייבות המתכנן ליציבותם. החישובים יערכו בהתאם לדרישות החוק (נספח מס’ 3).
ד. אישור בדיקת איכות וטיב מוצרים.
יש להציג חוזה התקשורת חתום לביצוע בדיקות בטונים במהלך הבניה ולהעביר לוועדה עותק מתוצאות הבדיקות.
ה. אישור מודד מוסמך.
יש לצרף לבקשה התחייבות מודד מוסמך לסימון המבנה והתחייבות המבקש להזמנת מפה מצבית בגמר יסודות, קורות קשר וקומת מסד (נספח מס’ 6).
ו. אישור המשרד לאיכות הסביבה.
יש לצרף לבקשה אישור המשרד לאיכות הסביבה, למעט בבניה למגורים.
ז. אישור שירותי כיבוי אש.
במקרים שהדבר נדרש בחוק יש לצרף אישור שירותי כיבוי. כמו כן יצורף אישור כנ”ל בכל מקרה של בקשה הכוללת חדר הסקה.
ח. אישור לשכת הבריאות המחוזית.
יש לצרף לבקשה אישור ממשרד הבריאות, למעט בבניה למגורים.
ט. אישור חברת חשמל לחדרי טרנספורמציה.
יש לצרף אישור חברת חשמל במקרים שהדבר נדרש בחוק.
י. קבלן רשום.
התחייבות ביצוע העבודה ע”י קבלן רשום, הרשום בפנקס הקבלנים המנוהל אצל רשם הקבלנים (נספח מס’ 7).
יא. הועדה המקומית רשאית בין השאר להתנות הוצאת ההיתר על פי שיקול דעתה לפי הצורך בתנאים נוספים כגון:
• אישור אגף העתיקות במקרה של בנייה בשטח המוכרז כאתר עתיקות.
• אישור משרד החינוך בבנייה ציבורית למטרות חינוך.
• אישור יועץ תחבורה למיקום חניות, כניסות ויציאות רכב.
• אישור משרד החקלאות לגבי מבנים חקלאיים.
יב. תשלום היטל השבחה.
לפני הוצאת היתר בנייה יש לשלם את היטל השבחה לפי החוק.
- היטל השבחה משולם על פי חוק התכנון והבניה בגין עליית שווים של המקרקעין עקב אישור תכנית מתאר מקומית או מפורטת, מתן הקלה או התרת שימוש חורג. הואיל ושיעור היטל ההשבחה עלול להיות גבוה יחסית, מומלץ לבדוק את הנושא לפני התחלת הליכי הרישוי. שיעור היטל ההשבחה יקבע על ידי שמאי מקרקעין בכל מקרה גופו, לפיכך לא יוכלו עובדי הועדה למסור אומדן לגבי גובה היטל ההשבחה. יכולתך לבקש מהועדה לערוך שומה מוקדמת. במקרה זה עליך להפקיד מקדמה על חשבון היטל ההשבחה כדי לכסות את הוצאות השמאי.
- הועדה תעשה ככל האפשר לקצר את זמן הטיפול של השמאי בבקשה, עם זאת, עשוי הטיפול להמשך במקרים מסוימים בין 15 ל- 30 יום. עם קבלת הערכת השמאי תשלח הועדה המקומית הודעה ובה יפורט היטל ההשבחה שיש לשלם. בהתאם לחוק תינתן למבקש האפשרות להגיש שומה אחרת באמצעות שמאי מטעמו. שומה זו תיבדק בידי שמאי הוועדה, במידה ושמאי הועדה והשמאי מטעם מגיש הבקשה לא הגיעו להסכמה לגבי גובה ההיטל, ימונה שמאי מכריע אשר שומתו תהיה סופית (יש אפשרות ערעור לבית משפט), המבקש ישתתף בעלות הוצאות השמאי המכריע.
שלב 5
א. מתן היתר ותנאיו.
לועדה המקומית יש סמכות רחבה בעניין מתן ההיתר ובין השאר:
• לתת היתר או לסרב לתתו.
• לתקן את ההיתר.
• לשנות את ההיתר.
• להתלות או לבטל את ההיתר.
• להתנות תנאים בתוך ההיתר.
ב. שמירה על תנאי ההיתר.
- על המבקש לדווח לועדה על תחילת עבודות הבניה.
- על המבקש לשים לב לכל התנאים שהינם חלק מתנאי ההיתר ולהקפיד על מילוי התנאים הנ”ל ומילוי בזמן של כל הטפסים שנמסרו לו על ידי הועדה, למילוי במהלך העבודה ולקראת הגשת בקשה לחיבור חשמל וכו’ “טופס 4”. ביצוע העבודה עפ”י ההיתר שניתן חוסך למבקש זמן ומאמץ בקבלת אישורי חיבור חשמל וכו’ “טופס 4”.
ג. בקשה לטופס 4 (אכלוס וחיבור לחשמל, מים, בזק).
- בגמר עבודות הבנייה, כולל השלמת פיתוח, כשהשטח והבניין ראוי לאכלוס, על המבקש להגיש בקשה לטופס 4, בצירוף כל האישורים הנדרשים (נספח מס’ 5).
- ביצוע העבודה ע”פ ההיתר שניתן ע”י הועדה, חוסך למבקש זמן ומאמץ רב, במידה והמבקש מעוניין בשינוי בזמן הביצוע, עליו לקבל ייעוץ מתאים שימנע ממנו טרחה רבה ויקל עליו בקבלת טופס 4 .